שביל טוקאידו הישן הוא אחד מחמשת הדרכים המרכזיות
ששימשו לתחבורה בין העיר אדו (טוקיו של ימינו)
לקיוטו בתקופת אדו (1603 - 1868) ביפן.
הדרך נפרשת לאורך כ-500 ק"מ ובמשך מאות שנים שימשה כמסלול מסחרי
פוליטי ותרבותי בין בירת השוגון (טוקיו) לבין קיוטו,
המרכז התרבותי והרוחני של יפן
ההיסטוריה של שביל טוקאידו
השביל התפתח במקור במאה ה-8, אך קיבל חשיבות מחודשת בתקופת אדו
כאשר השוגון טוקוגאווה ייאסו (מייסד שוגונות טוקוגאווה) ביקש להבטיח פיקוח הדוק על הדאימיו, שליטי המחוזות
על מנת לוודא את שליטתו, דרש מהדאימיו לנסוע מדי שנה בין אדו וקיוטו, ומכאן נולד הצורך בשביל מסודר ומוגן
הדרך והתחנות המרכזיות
שבהן יכלו הנוסעים לנוח, להצטייד ולמצוא לינה.
כל תחנה הציעה שירותים מגוונים
,(宿場) "שביל טוקאידו כלל 53 תחנות עצירה או "שוק
כמו מסבאות, בתי מרחץ, מקדשים, וכמובן – אכסניות. רבות מהתחנות הללו הפכו לעיירות קטנות שהתפתחו סביב הפעילות המסחרית של
השביל